Live in Balance

נעים מאוד, יערה סיטבון

דיאטנית קלינית המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, ספורט ומה שביניהם.

כל חיי עסקתי בספורט הן בצורה חובבנית והן מקצועית. תמיד התעניינתי בגוף האדם וכיצד ניתן לשפר את יכולות הגוף, לכן התמקצעתי בתזונת ספורט, חישוב ומדידה של הרכב הגוף, דיוק התזונה עד לרמת הגרמים הבודדים..
עד לתקופת הקורונה הדרכתי וניהלתי צוותים מקצועיים ברשת מועדוני כושר גדולה, למעלה מעשור.
ייעצתי וטיפלתי במאות מטופלים וספורטאים, סייעתי בהתאמה ודיוק של התזונה והרכב הגוף בהתאם למטרות שלהם.

בשנים האחרונות הבנתי כי הבריאות הנפשית חשובה לפחות כמו הבריאות הגופנית ולכן אני מקדמת אורח חיים מאוזן וגם בריא, כזה שניתן להתמיד בו לאורך זמן רב, לא דורש הימנעויות, התנזרויות ושאר ירקות.
כיום אני מסייעת למטופלים אשר מרגישים כי האוכל מנהל או מעסיק אותם חלק נכבד מהיום ללמוד הרגלי תזונה חדשים אשר יפחיתו את העיסוק באוכל ובדימוי הגוף.
בקליניקה אני מטפלת תזונתית בהפרעות אכילה מסוג בולמיה, אנורקסיה, והפרעת אכילה התקפית ומשלבת טיפול רב מקצועי עם מטפלים נוספים במידת הצורך.

ייעוץ תזונתי לספורטאים – המפגש יכלול הגדרת מטרות והערכה תזונתית למצב אכילה קיים, הערכה אנטרופומטרית – הרכב הגוף ומתן המלצות תזונתיות בהתאם ליעדים הספורטיביים, הגופניים ואורח החיים של המטופל. במידת הצורך ינתנו המלצות לתוספי תזונה ייעודים.

הכשרה מקצועית:

  • תואר ראשון B.Sc.Nutr במדעי התזונה מאוניברסיטת אריאל.
  • הכשרה מעשית בתזונה קלינית בבית החולים איכלוב, תל אביב.
  • הכשרה מעשית בתזונה קלינית בבית החולים השיקומי רעות, תל אביב.
  • בעלת רישיון דיאטנית קלינית מוסמכת מטעם משרד הבריאות.
  • חברה בעמותת "עתיד" עמותת הדיאטנים בישראל.
  • תואר שני MPH במדעי האימון הגופני מטעם המרכז האקדמי וינגייט.
  • קורס טיפול בסוכרת לדיאטנים מטעם אוניברסיטת תל אביב והפקולטה לרפואה.
  • קורס תזונת ספורט לדיאטנים קליניים מטעם המרכז לרפואת ספורט הדסה.
  • קורס תיאורטי בהפרעות אכילה מטעם מכון מגיד והאוניברסיטה העברית.
  • קורס לניהול מקרים וטיפול בהפרעות אכילה מטעם קופ"ח כללית.
  • קורס CBT בהפרעות אכילה מטעם מכון מגיד והאוניברסיטה העברית.
  • הכשרה מעשית במרפאת הדרים להפרעות אכילה, ביה"ח שלוותה.
  • חברה בעמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה.

איך זה עובד

מפגש הכרות

אינטייק תזונתי שבו נעריך את תדירות וחומרת הסימפטומים והמצב התזונתי הנוכחי

בדיקת גובה ומשקל עדכניים

הערכת הכוחות והרצון לשינוי ועמידה בהנחיות הרלוונטיות

הגדרת מטרות הטיפול ויציאה לדרך משותפת

* עבור מטופל/ת מתחת לגיל 18 על שני ההורים להגיע למפגש הראשון.

הפרעות אכילה

כולנו עסוקים באוכל. עוד מלפני תקופת הקורונה, ועוד יותר אחריה. בעשורים האחרונים הפרעות אכילה הפכו
למגיפה של ממש. העיסוק במראה חיצוני הולך וגובר, בעקר בשל התפתחות תרבות הרזון כמודל ליופי ,הצלחה ואושר.
הקישור בין הנראות החיצונית לבין תכונות אופי הובילו לעליה בשכיחות הפרעות האכילה. לפי המחקרים האחרונים יודעים כי שכיחות הפרעות אכילה באוכלוסיה הן כ10% מכלל האוכלוסיה, אך רק כ20% מהם פונים לטיפול.
ככול שזמן הפניה לטיפול רחוק מזמן הופעת המחלה כך יורדים הסיכויים להחלמה מלאה ומניעת מהלך כרוני של המחלה.

אז מה זה הפרעות אכילה ואילו סוגים קיימים?

הפרעות אכילה הן שם כולל למגוון הפרעות המתאפיינות בדפוסי אכילה לא נורמליים, דחף פתלוגי לירידה במשקל, עיסוק כפייתי בגוף ובמידותיו וכן עיסוק תמידי באכילה ובמשקל. במהדורה החמישית של מדריך האבחנות הפסיכיאטרי, ה-DSM, נמנים שישה סוגים של הפרעות אכילה: כעת נדבר על 3 ההפרעות הנפוצות:

אנורקסיה נרבוזה

אנורקסיה מתבטאת בהגבלת צריכת מזון ואימוץ דפוסי אכילה נוקשים, אשר מובילים לירידה דרסטית במשקל הגוף, עד לתת-משקל.
אנשים הסובלים מאנורקסיה חשים פחד קיצוני מעלייה במשקל ומהשמנה, והם מתעסקים באוכל ובמשקל באובססיביות. כמו כן, אנורקסיה מתאפיינת בתפיסה עצמית מעוותת, וקושי להכיר בחומרת המצב הגופני ולכן לרוב הפניה לטיפול תיהיה מהסביבה של החולה שכן לא תיהיה הכרה במצב של החולי.

אנורקסיה מאובחנת לפי הקריטריונים הבאים:

1. הגבלה של צריכת האנרגיה, המובילה למשקל גוף נמוך;
2. פחד עז מעלייה במשקל;
3. עיוות בדימוי גוף: הפרעה בדרך בו משקל הגוף נחווה; או השפעה מוגזמת של המשקל על ההערכה העצמית; או חוסר הבנה של חומרת המשקל הירוד.

קיימים שני סוגים של אנורקסיה:

אנורקסיה מהסוג המגביל. ירידה במשקל באמצעות דיאטות קיצוניות, צומות ו/או פעילות גופנית מוגזמת.

אנורקסיה מסוג אכילה התקפית ופיצוי . אכילה התקפית ולאחריה פעילות של "היטהרות" כגון הקאה, צומות, משלשלים ומשתנים ו/או פעילות גופנית
מוגזמת.

אנורקסיה א-טיפית: הפרעת אכילה חדשה שנוספה בספר האבחנות הפסיכיאטרי האחרון אשר מציגה מופע של אנורקסיה כגון פחד עז מעליה במשקל, אכילה מאד מצומצמת של אנרגיה ליום, השפעה מוגזמת של המשקל על ההערכה העצמית.
השונה הוא שאותם חולים יהיו במשקל תקין או בעודף משקל. לרוב אלו יהיו
אנשים אשר סבלו מעודף משקל בעבר וירדו בצורה משמעותית במשקל.
לסביבה הם יראו בריאים יותר, יקבלו חיזוקים על הירידה במשקל ואף יעודדו אותם להמשיך, אך חולים אלו יסבלו מאד מסימטומים פיזיולוגים ונפשיים בדיוק כמו אלו החולים באנורקסיה המוכרת, או אפילו יותר מאחר ולא יראו את חומרת מצבם וגודל הסבל שלהם בשל נראות חיצונית תקינה או בעודף משקל.

בולימיה נרבוזה

מתבטאת בדרך כלל בבולמוסי אכילה אשר נחווים כחסרי שליטה, אליהם נלוות התנהגויות מפצות, כמו צום, הקאות, שימוש במשלשלים או עיסוק בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, במטרה למנוע עלייה במשקל. בניגוד לאנורקסיה, אנשים הסובלים מבולימיה נותרים במשקל גוף תקין, ולפיכך האבחנה של בולימיה עשויה להיות חמקמקה יותר. בולמיה מאובחנת לפי הקריטריונים הבאים:

1. התקפי אכילה חוזרים ונשנים, המאופיינים :
     א. אכילה, בזמן קצר, כמות מזון גדולה בהרבה ממה שרוב האנשים היו אוכלים בנסיבות דומות.
     ב. תחושה של חוסר שליטה על האכילה בזמן ההתקף.

2. התנהגות "מפצה", מטהרת", לאחר התקף האכילה, שמטרתה למנוע עלייה במשקל. לדוגמה: הקאה יזומה, שימוש במשלשלים ומשתנים, צומות או פעילות גופנית מוגזמת.

3. הערכה עצמית שמושפעת באופן לא מותאם מהמשקל וצורת הגוף.

הפרעת אכילה התקפית (B.E.D)

מתבטאת בבולמוסי זלילה תכופים, במסגרתם נצרכת כמות מזון גדולה מהרגיל, ואחריהם האדם חווה מצוקה רגשית משמעותית. התקפי זלילה מאופיינים לרוב באכילה מהירה, עד תחושת מלאות בלתי נעימה, ולאחר מכן עולות בדרך כלל תחושות אשמה, מבוכה וגועל של האדם מעצמו. בניגוד לבולימיה, הפרעת אכילה כפייתית אינה כוללת התנהגויות מפצות.

 BED מאובחנת לפי הקריטריונים הבאים:

  1. התקפי אכילה חוזרים ונשנים, המאופיינים ב:

          א. אכילה, בזמן קצרכמות מזון גדולה בהרבה ממה שרוב האנשים היו     אוכלים בנסיבות דומות.

          ב. תחושה של חוסר שליטה על האכילה בזמן ההתקף.

      2. אכילה מהירה, עד תחושת מלאות, ללא תחושה של רעב, מתבצעת לבד בגלל בושה, ולאחר מכן גועל, דכאון ואשמה.

מטרות הטיפול התזונתי בהפרעות אכילה

  • הגעה למשקל תקין בהתאם לאחוזון bmi קודם.
  • שינוי חשיבה ועמדות בנוגע לאוכל.
  • הפסקת השימוש בגורמים מפצים – משלשלים, משתנים, הקאות וספורט אקססיבי.
  • זיהוי צרכים וביטויים שלא באמצעות האוכל.
  • למידה של דרכי הרגעה ושליטה עצמית באכילה.
  • שינוי הדימוי העצמי והפנמת תחושה של מסוגלות ויכולת התמודדות עם האוכל.

"נורות אזהרה" שחשוב להכיר אשר עשויות לרמוז על התפתחות או קיום הפרעת אכילה:

  • התעסקות מרובה במשקל הגוף, בקשות חוזרות להישקל, התעניינות רבה בקלוריות או בדיאטות. דיאטה שיצאה מכלל שליטה.
  • הימנעות מאכילת ממתקים או מאכלים הנתפסים כמשמינים.
  • התעוררות חרדה סביב צריכת מזונות משמינים.
  • בררנות יתר- צמחונות, טבעונות, הימנעות ממאכלים או קבוצות מזון- פחמימות, שומנים.
  • סירוב לאכול בחברה, הימנעות מאכילה מחוץ לבית, התחמקות מארוחת משפחתיות/חברתיות
  • התעסקות יתר בבישול והכנת האוכל, בפרט כאשר מאכילים את הסביבה ונמנעים מאכילה שלהם.
  • ירידה מסיבית במשקל
  • בילדים- עליה לא מספקת במשקל בהתאם לקצב הגדילה/אחוזונים קודמים
  • שינוי צורת האכילה- משחק עם האוכל, הזזה מצד לצד בצלחת, חיתוך לחתיכות קטנות, מריחת האוכל.
  • מצב רוח משתנה- עצבנות יתר.
  • העלמות לאחר האוכל, הליכה קבועה לשירותים מיד לאחר הארוחה.

במידה ואתם חושדים כי אתם או הקרובים אליכם מפתחים או סובלים מהפרעת אכילה אנא פנו לקבלת עזרה בהקדם.

ליצירת קשר