החגים והפרעות אכילה הם צירוף שאני פוגשת בקליניקה כל שנה מחדש, ותמיד באותה עונה: עוד לפני שהתחיל אלול, כבר מתחילות השיחות על הפחד מחודש תשרי. לא מארוחה אחת — מחודש שלם.
וזה בדיוק העניין. ראש השנה, צום גדליה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה — זה לא ערב אחד שצריך לעבור אותו ולנשום לרווחה. זו תקופה ארוכה שבה השגרה נשברת, הבית מלא אנשים, והאוכל נמצא במרכז כל שיחה. המדריך הזה נכתב בשביל התקופה הזו, לא בשביל ערב בודד.
החגים והפרעות אכילה – למה תשרי הוא מרתון ולא ספרינט
רוב העצות שנשים מקבלות בנויות לאירוע אחד: איך לשרוד את ארוחת החג. הבעיה היא שאסטרטגיה של ספרינט לא מחזיקה חודש. מה שמתיש בתשרי הוא בדיוק ההצטברות:
- השגרה מתפרקת. שעות שינה משתנות, ימי עבודה נקטעים, וסדר היום שהיה יציב מתערער.
- הפרטיות מצטמצמת. יש אורחים בבית, ישנים אצל ההורים, אין רגע לבד.
- הליווי הטיפולי נקטע. קליניקות סגורות, מטפלים בחופשה, ודווקא בשבועות הכי טעונים אין את הפגישה השבועית.
- האוכל נמצא כל הזמן במרכז — בקניות, בבישולים, בשיחות ובשולחן.
כשמסתכלים על זה ככה, קל יותר להבין למה החודש הזה מרגיש קשה, ולמה זה לא אומר עלייך שום דבר רע.
החרדה שמתחילה שבועות מראש
אחת השאלות שחוזרות אליי היא "למה אני כבר לחוצה, החג עוד לא הגיע". התשובה פשוטה: הראש כבר שם. הוא מריץ את השולחן, את השאלות, את הישיבה הארוכה, ואת מה שאמרו בשנה שעברה.
מה שעוזר לחרדה מקדימה הוא לא להילחם בה אלא לצמצם את הלא ידוע. להחליט מראש לאילו אירועים את הולכת ולאילו לא, מתי מגיעים, מתי אפשר לצאת, ומי יודע. שלוש החלטות קטנות כאלה מורידות המון רעש.
ואם מותר לי בקשה אחת: אל תתכנני להיות "חזקה". תכנני להיות מוגנת. זה לא אותו הדבר.
מה שומר עלייך בין חג לחג
הימים שבין החגים חשובים לא פחות מהחגים עצמם, כי הם אלה שקובעים באיזה מצב את מגיעה לשולחן הבא.
- לשמור על מבנה אכילה קבוע גם בימים ה"מוזרים" של חול המועד, כשאין סדר יום ברור.
- לא לדלג ולא לחכות לערב. הגעה לשולחן במצב של מחסור מקשה על כל השאר.
- לשמור על שינה כמה שאפשר. עייפות מגבירה כמעט כל קושי סביב אוכל.
- לתאם עם המטפלת שלך מראש. אם יש הפסקה, שווה לקבוע פגישה לפני התקופה ואחת מיד אחריה, ולסכם מה עושים אם נהיה קשה באמצע.
וגם: לשמור על משהו אחד שהוא רק שלך בתוך החודש הזה. הליכה בבוקר, שיחה עם חברה, שעה שקטה. לא כפרס ולא כתנאי — פשוט כדי שיהיה מקום אחד שאינו שייך למשפחה ולשולחן. ערבים ארוכים אחרי ימים עמוסים הם קרקע נוחה לאכילה רגשית בשעות הערב, ורגע אחד של רוגע ביום עושה שם הבדל אמיתי.
המלכודת של "אחרי החגים"
בערך מאמצע אלול, המשפט הזה נמצא בכל מקום: "אחרי החגים אני מתחילה". בעבודה, בקבוצות בוואטסאפ, בפרסומות, ולפעמים גם סביב השולחן.
המשפט הזה נשמע תמים, ובפועל הוא מחלק את החודש לשניים: תקופה שמסומנת מראש כהפקרות, ותקופה שמסומנת מראש כעונש. שתיהן מזיקות, ושתיהן מזינות בדיוק את אותו מנגנון של הכול או כלום שאנחנו עובדות עליו בטיפול.
אין חוב שנפתח בחגים. הגוף לא מנהל פנקס חשבונות, ולא צריך שום תיקון באוקטובר. אם את מוצאת את עצמך סופרת ימים עד ה"התחלה מחדש" — זה סימן טוב להעלות את זה בטיפול, לא סימן שאת צריכה תוכנית נוקשה יותר.
שולחנות, קרובים והערות
ההערות ליד השולחן הן החלק שהכי קשה לשלוט בו, כי הן לא תלויות בך. מה שכן בשליטתך הוא איך את מגיעה אליהן: עם משפט מוכן מראש, עם אדם אחד בשולחן שיודע ויכול להסיט שיחה, ועם רשות מלאה לקום ולצאת לרגע בלי להסביר.
"תודה, אני בסדר. ספרי לי מה חדש אצלך" הוא משפט שסוגר כמעט כל הערה בלי עימות. ואם את לא רוצה לענות — גם שתיקה היא תשובה. מדריך ההישרדות לארוחות החג נכנס לזה לעומק, ושווה לקרוא אותו לפני הערב הראשון ולא אחריו.
תוכנית מינימום לימים הקשים
יהיו ימים בחודש הזה שבהם שום דבר מכל מה שכתבתי לא ירגיש אפשרי. בשביל הימים האלה אני ממליצה להחזיק תוכנית מינימום, כזו שאפשר לבצע גם כשאין כוח:
- עוגן אחד קבוע ביום, בשעה קבועה, גם אם הכול סביב מתפרק.
- אדם אחד שאפשר לכתוב לו הודעה קצרה: "היום קשה לי".
- דרך יציאה אחת מכל אירוע, מסוכמת מראש.
- משפט אחד מוכן להערות.
וזה מספיק. יום שעברת אותו בתוכנית מינימום הוא לא יום שנכשלת בו. ואם התקופה הזו הרגישה כמו צעד אחורה, כדאי לזכור שנסיגה זמנית היא חלק מוכר מהחלמה ולא סימן שהכול נמחק. הפרעות אכילה הן מצב שניתן לטיפול, ואפשר להחלים מהן לגמרי. ואם משהו מציף ואת צריכה מישהו לדבר איתו עכשיו, יש קו קשוב ואנונימי — ער"ן — בטלפון 1201 או בצ'אט באתר שלהם.
למי שמלווה – מה באמת עוזר
בני זוג, הורים וחברות שואלים אותי הרבה מה לעשות בחגים. התשובה כמעט תמיד פחות דרמטית ממה שהם מצפים:
- לשאול לפני החג "מה יעזור לך הערב?" ולא להחליט במקומה.
- לא להעיר על אוכל, לא לעקוב אחרי הצלחת, גם לא במבט.
- לא לדבר על הגוף שלכם ולא של אחרים ליד השולחן.
- לשבת לידה, להוביל שיחה שהיא לא על אוכל, ולהיות מי שמוציא אותה החוצה לרגע כשצריך.
- לא לוותר על הקשר אחרי החג. הודעה קצרה למחרת שווה יותר מכל שיחה גדולה בערב עצמו.
אם אתם רוצים להיכנס לזה לעומק, כתבתי מדריך שלם על איך לעזור למישהי עם הפרעת אכילה ומה עדיף לא לומר.
שאלות נפוצות
אני לחוצה מהחגים עוד לפני שהם התחילו – זה נורמלי?
כן, וזה שכיח מאוד. חרדה מקדימה היא תגובה צפויה לתקופה שמערערת שגרה ומעמידה אוכל במרכז. מה שעוזר הוא לצמצם את הלא ידוע: להחליט מראש לאילו אירועים הולכים, מתי מגיעים ומתי אפשר לצאת.
אפשר להמשיך טיפול באמצע חודש החגים?
ברוב המקרים כן, ולפעמים בפורמט אחר כמו פגישה אונליין. חשוב לתאם את זה מראש ולא באמצע התקופה: לקבוע פגישה לפני החגים ואחת מיד אחריהם, ולסכם עם המטפלת מה עושים אם נהיה קשה בין לבין. רצף טיפולי בתקופה הזו שווה הרבה.
אני בן זוג של מישהי עם הפרעת אכילה – מה הכי עוזר בחגים?
לשאול אותה לפני החג מה יעזור לה, ולא להחליט במקומה. במהלך הערב עצמו: לא להעיר על אוכל, לא לעקוב אחרי הצלחת, לשבת לידה ולהיות מי שמוציא אותה החוצה לרגע כשצריך. ולמחרת, הודעה קצרה שווה יותר משיחה גדולה.
ליווי בתקופת החגים – ואיך אני עובדת
לאורך שנים של עבודה קלינית עם הפרעות אכילה למדתי לזהות את החודש הזה כתקופה בפני עצמה. הוא לא עוד ערב עמוס, הוא רצף ארוך שמצריך תוכנית, ורוב הנשים שמגיעות אליי בספטמבר לא מבקשות "לעבור את הערב" — הן מבקשות לא להתפרק עד סוכות.
העבודה שלי מחברת בין הידע הקליני, מה הגוף שלך באמת צריך כדי להחזיק תקופה כזו, לבין ההבנה הרגשית של מה שקורה סביב שולחן משפחתי. אנחנו בונות יחד תוכנית לחודש: מה קורה בימים שבין החגים, לאילו אירועים הולכים, מה את עונה, ומתי מותר לצאת. בלי שיפוט, בקצב שלך, בקליניקה ברמת גן או אונליין.
אם את קוראת את זה כשהחגים עוד לפנייך — זה התזמון הכי טוב שיש. עדיף להיכנס לתקופה הזו עם ליווי ולא לבד.
צרי איתי קשר בטלפון או בוואטסאפ: 050-5855318
על הכותבת
יערה סיטבון היא תזונאית-דיאטנית קלינית, מוסמכת על ידי משרד הבריאות, המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, בתזונת ספורט ובתזונת בני נוער. את כל התכנים באתר היא כותבת בעצמה, מתוך העבודה היומיומית בקליניקה.
- תעודת תזונאי-דיאטן, משרד הבריאות (חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008)
- B.Sc. במדעי התזונה · M.A.N. במדעי הספורט, המכללה האקדמית בוינגייט
- חברה ב-האגודה הישראלית להפרעות אכילה (IAED)
- קליניקה פרטית ברמת גן · טיפול פרונטלי ומקוון בכל הארץ
מקורות והנחיות מקצועיות
התכנים באתר מבוססים על הניסיון הקליני שלי ועל הנחיות הגופים המקצועיים המובילים בתחום:
