סוכות ואוכל הם צירוף שמלחיץ הרבה מאוד אנשים שאני פוגשת בקליניקה, ולא בלי סיבה. אני יערה סיטבון, דיאטנית קלינית מומחית בהפרעות אכילה, ואני רוצה לדבר על החג הזה אחרת ממה שנהוג — כי סוכות איננו ערב אחד שצריך "לשרוד", אלא שבוע שלם. וההבדל הזה משנה לגמרי את סוג הכלים שצריך.
למה סוכות קשה יותר מחג של ערב אחד
בליל הסדר או בערב ראש השנה יש נקודת התחלה ונקודת סיום. אפשר לגייס כוחות, לעבור את הערב, ולנשום. סוכות לא עובד ככה. הוא נמתח על פני ימים, עם אירוח שמתגלגל מבית לבית, עם קפיצות של שכנים וקרובים, עם חול המועד שמפרק כל שגרה קיימת.
המשמעות הקלינית פשוטה: כוח רצון ומאמץ נקודתי פשוט לא מספיקים לתקופה כזאת. מה שעובד בערב אחד קורס ביום השלישי. לכן במקום לתכנן "איך אני עוברת את הארוחה", אני מציעה לתכנן איך עוברים תקופה.
סוכות ואוכל – מה בעצם מקשה
כשאני שואלת מטופלות מה בדיוק קשה, התשובות חוזרות על עצמן:
- רצף בלתי נגמר של ארוחות — יום אחרי יום, בלי הפסקה שבה אפשר לחזור לעצמך
- סביבה שאין עליה שליטה — הסוכה היא לרוב אצל מישהו אחר, והכללים שם לא שלך
- חוסר פרטיות — אוכלים בקבוצה, לעיני כולם, לפעמים בישיבה צפופה
- הערות — על האוכל, על הצלחת, על הגוף, לפעמים בכוונה טובה ולפעמים לא
- שגרה שמתפרקת — שינה, שעות, טיולים, ילדים בבית, הכול זז
- ציפיות — לשמוח, להיות נעימה, לא "לקלקל" לאף אחד
שימי לב שרק סעיף אחד מתוך הרשימה עוסק באוכל עצמו. כל השאר הוא סביבה, שגרה ורגש. שם נמצאת גם רוב העבודה.
לתכנן לשבוע, לא לארוחה אחת
העיקרון המרכזי שלי לסוכות הוא קצב. תקופה ארוכה צורכת אנרגיה, ואי אפשר לרוץ אותה בספרינט. כמה דברים שאני ממליצה לחשוב עליהם מראש:
- לשמור על ארוחות מסודרות גם בימי החג — הפיתוי "לחסוך" לפני אירוע גדול הוא בדיוק מה שמייצר את הקושי בערב
- לסמן מראש יום או שניים בלי אירוח — לא כעונש ולא כהסתגרות, אלא כמנוחה מתוכננת
- לשמור על שעות שינה — עייפות מחלישה את היכולת להתמודד יותר מכל דבר אחר
- לקבוע רגע יומי אחד ששייך רק לך — הליכה, מקלחת ארוכה, שיחה עם מישהי בטוחה
- להחליט מראש עם מי את מדברת אם נהיה קשה — לא באמצע האירוע, מראש
אני יודעת שרשימה כזאת יכולה להישמע כמו עוד מטלה בתוך חג שכבר עמוס בהן. בפועל היא עושה בדיוק את ההפך: היא מורידה החלטות מהכתפיים שלך בזמן אמת. כשמשהו כבר הוכרע מראש, אין צורך להתמודד איתו בשעה שש בערב, כשהסוכה מלאה והכוחות כבר אזלו.
הסוכה היא סביבה שאין לך שליטה עליה
זה אולי המאפיין הייחודי של החג הזה: את יושבת אצל מישהו אחר, בסוכה שלו, עם התפריט שלו ועם הקצב שלו. אני לא מנסה למכור שליטה שלא קיימת. אבל יש כמה דברים שכן בידיים שלך.
אפשר לשאול מראש מה מתוכנן, ולהציע להביא משהו שמוכר לך. אפשר לבחור איפה לשבת — קרוב לדלת, ליד מישהי שנוח איתה, לא בראש השולחן. אפשר להחליט מראש מתי את יוצאת, ולא להשאיר את זה לרגע שבו כבר אין כוח.
ואם יש מאכלים שמפחידים אותך במיוחד, חג הוא לא הזמן להתמודד איתם לראשונה. עבודה כזאת נעשית בהדרגה ובליווי, ובדיוק על זה כתבתי במאמר על מזונות מפחידים ואיך מחזירים מאכלים בלי אשמה. בחג המטרה היא לעבור בשלום, לא להתקדם.
כשמעירים לך על האוכל או על הגוף
זה קורה כמעט תמיד, ולרוב מפי אנשים שאוהבים אותך. הכנת משפט מראש חוסכת המון, כי היא מוציאה אותך ממצב של הפתעה:
- "תודה, אני מסתדרת מצוין"
- "אני מעדיפה לא לדבר על זה עכשיו — ספרי לי מה שלומך"
- "אני יודעת שאת מתכוונת לטוב, אבל זה נושא שאני מנהלת עם אנשי מקצוע"
- "בוא נדבר על משהו אחר, בא לי ליהנות מהחג"
אם יש בסביבה אדם אחד שיודע מה עובר עלייך ויכול לשנות נושא ברגע הנכון — זה שווה יותר מכל טכניקה. במאמר על איך לעזור לבן משפחה עם הפרעת אכילה יש דברים שאפשר להעביר לבן או בת הזוג, לאחות או לחברה, כדי שידעו איך לגבות אותך.
כשהחג לא הלך כמו שרצית
יום קשה בתוך תקופה ארוכה הוא לא כישלון ולא נסיגה. הוא יום. הדבר החשוב ביותר הוא מה קורה בבוקר שאחריו — והתשובה הנכונה כמעט תמיד היא לחזור לשגרה, לאכול את הארוחה הבאה, ולא לנסות לתקן שום דבר.
אני גם ממליצה לא לעשות חשבון נפש בזמן החג עצמו. תקופה ארוכה ועמוסה היא לא הזמן להסיק מסקנות על ההחלמה שלך, כי הפרספקטיבה בתוכה מעוותת ממילא. את המסקנות אפשר להשאיר לשיחה רגועה עם איש מקצוע, אחרי שהכול נרגע וחוזרים לשגרה.
אם בכל זאת את מרגישה שהחג פתח משהו שהיה סגור, זה מידע חשוב ולא סיבה לבהלה. כתבתי בהרחבה על נסיגה בהחלמה מהפרעת אכילה, למה זה קורה ואיך חוזרים. חשוב לי לומר בבירור: הפרעות אכילה הן מצב שניתן לטיפול, ואפשר להחלים מהן לגמרי. ואם את במצוקה בזמן החג עצמו, ער"ן זמינים — בטלפון 1201 או בצ'אט באתר שלהם.
שאלות נפוצות
איך מתמודדים עם סוכות כשיש הפרעת אכילה?
הכי חשוב להתייחס לסוכות כאל תקופה ולא כאל אירוע בודד: לשמור על ארוחות מסודרות לאורך כל ימי החג, לתכנן מראש ימי מנוחה בלי אירוח, ולהבטיח לעצמך רגע יומי אחד של שקט. תמיכה של אדם אחד שיודע מה עובר עלייך עושה הבדל גדול.
מה עונים לקרובים שמעירים על מה שאני אוכלת בסוכה?
משפט קצר ומוכן מראש עובד הכי טוב, למשל “תודה, אני מסתדרת” או “אני מעדיפה לא לדבר על זה עכשיו”. אין חובה להסביר או להצדיק. אם אפשר, בקשי מבן משפחה אחד לסייע ולהסיט את השיחה כשצריך.
עברתי יום קשה בחג, האם זה אומר שנסוגתי בהחלמה?
לא בהכרח. יום אחד קשה בתוך תקופה ארוכה ועמוסה הוא חלק טבעי מהדרך, ומה שקובע הוא החזרה לשגרה למחרת. אם הקושי נמשך מעבר לחג או מתעצם, כדאי לשתף את הצוות המטפל ולא לחכות.
איך אני יכולה לעזור לך
לאורך שנים של עבודה קלינית כדיאטנית מומחית בהפרעות אכילה, ליוויתי מטופלות רבות דרך תקופות החגים — ובמיוחד דרך סוכות, שהוא בעיניי החג המאתגר ביותר בלוח השנה מבחינת אוכל. אני מכירה את הפחד שמתחיל כבר שבועיים לפני, ואת ההקלה שמגיעה כשיש תוכנית אמיתית ביד.
הגישה שלי משלבת ידע קליני-מדעי עם הבנה רגשית עמוקה: אנחנו בונות יחד תוכנית שמתאימה למשפחה שלך, לסוכה שאליה את הולכת ולקצב שלך — בלי שיפוט, בלי כללים נוקשים, בקליניקה ברמת גן או בליווי אונליין מכל מקום בארץ. אפשר להתכונן מראש, ואפשר גם להיעזר תוך כדי החג עצמו.
אם את קוראת את זה וכבר חשה את הלחץ של החג הקרוב — את לא צריכה לעבור את השבוע הזה לבד. אני כאן כדי ללוות אותך.
צרי איתי קשר בטלפון או בוואטסאפ: 050-5855318
על הכותבת
יערה סיטבון היא תזונאית-דיאטנית קלינית, מוסמכת על ידי משרד הבריאות, המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, בתזונת ספורט ובתזונת בני נוער. את כל התכנים באתר היא כותבת בעצמה, מתוך העבודה היומיומית בקליניקה.
- תעודת תזונאי-דיאטן, משרד הבריאות (חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008)
- B.Sc. במדעי התזונה · M.A.N. במדעי הספורט, המכללה האקדמית בוינגייט
- חברה ב-האגודה הישראלית להפרעות אכילה (IAED)
- קליניקה פרטית ברמת גן · טיפול פרונטלי ומקוון בכל הארץ
מקורות והנחיות מקצועיות
התכנים באתר מבוססים על הניסיון הקליני שלי ועל הנחיות הגופים המקצועיים המובילים בתחום:
