בסוף פגישה, אישה בת ארבעים ומשהו הוציאה מהתיק תיקייה כחולה ושמה אותה על השולחן. בפנים היו הקבלות של השנה האחרונה: אני, פסיכולוגית, רופאה, בדיקות. היא שאלה אותי שאלה אחת, בלי להרים את העיניים: "על כל זה אפשר לקבל החזר מס?"
אני נשאלת את זה הרבה, בעיקר בדצמבר ובינואר. התשובה לא נעימה, ואני מעדיפה להגיד אותה מיד ולא בפסקה האחרונה. מתחת לזה יש כמה דברים שכן קיימים, שאף אחד לא מספר עליהם, וששווים כסף אמיתי למשפחות מסוימות.
התשובה הקצרה, לפני שאת מתחילה לקוות
במדינת ישראל אין זיכוי מס כללי על הוצאות רפואיות שוטפות. לא על ביקור אצל רופא פרטי, לא על טיפול פסיכולוגי, ולא על מפגשים אצל דיאטנית. את יכולה לשלם סכום גדול מאוד בשנה ולא לקבל עליו שקל חזרה מרשות המסים.
זה שונה ממה שרוב האנשים מניחים, בטח מי שמכיר מערכות מס אחרות בעולם. בפקודת מס הכנסה יש בדיוק שני סעיפים שעוסקים בהטבה בגלל מצב רפואי של אדם קרוב, ושניהם צרים מאוד. הם לא נוגעים להוצאה הרגילה של טיפול.
אני כותבת את זה בפירוש כי אני מעדיפה שתדעי מראש ותתכנני, מאשר שתשמרי קבלות כל השנה מתוך הנחה שחצי יחזור. כתבתי בנפרד על העלות של טיפול ועל מה משפיע עליה, ושם המספרים עומדים בפני עצמם, בלי הנחה של החזר שלא יגיע.
מה כן קיים בפקודה, ולמה הוא כמעט אף פעם לא מתאים
הסעיף הראשון הוא סעיף 44, "זיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד". מי שמחזיקה בן משפחה עם מוגבלות במוסד — בן זוג, הורה או ילד — יכולה לקבל זיכוי בשיעור 35% מהסכומים ששולמו מעל 12.5% מההכנסה החייבת שלה. הבקשה מוגשת על גבי טופס 116א.
שימי לב למילה "מוסד". זה לא אשפוז רגיל בבית חולים ציבורי, ולא טיפול אמבולטורי. ההחזקה צריכה להיות ממושכת, מתועדת, ומשולמת בפועל על ידך. במרבית המסלולים שאני מכירה בתחום שלנו — גם האינטנסיביים — התנאי הזה לא מתקיים. על אשפוז ועל המסגרות האינטנסיביות כתבתי בנפרד, ושם ברור למה.
הסעיף השני הוא סעיף 45, שמעניק שתי נקודות זיכוי להורה של ילד עם מוגבלות. עליו ארחיב בהמשך, כי שם דווקא יש פתח. ואי אפשר לקבל את שני הסעיפים יחד — בוחרים את המיטיב.
המסלול שבאמת מזיז כסף: טופס 159
זה החלק שאני הכי רוצה שתיקחי מהמאמר הזה, כי אנשים פשוט לא יודעים שהוא קיים.
אם סך ההוצאות הרפואיות שלך בשנת מס — למעט טיפולי שיניים — גבוה ממחצית ההכנסה השנתית שלך ושל בן הזוג, מותר לך למשוך כסף מקופת גמל בלי ניכוי מס. בלי הקנס הרגיל על משיכה מוקדמת. הבקשה מוגשת לפקיד השומה על טופס 159 של רשות המסים, ואחרי האישור פונים לקופה.
כמה דברים שכדאי לדעת לפני שאת רצה:
- הסכום שהקופה תשלם לא יעלה על סכום ההוצאות הרפואיות עצמן.
- אסור לכלול הוצאות שכבר קיבלת עליהן החזר מקופת חולים או מחברת ביטוח.
- המבחן הוא ביחס להכנסה, לא ביחס לסכום מוחלט. למשפחה עם הכנסה נמוכה הרף ריאלי בהרבה.
- אפשר להגיש גם בגין הוצאות שנשאת בהן עבור קרוב, לא רק עבור עצמך.
- לפעמים פקיד השומה מפנה לוועדה רפואית, והתהליך מתארך.
אני לא אומרת שזה פתרון לכולן. אני אומרת שמשפחה שנמצאת בשנה של טיפול אינטנסיבי, עם הכנסה בינונית, לפעמים חוצה את הרף הזה בלי לשים לב — ואף אחד לא טרח לספר לה.
נקודות הזיכוי בגין ילד, ומתי זה נוגע להפרעת אכילה
כאן יש פתח אמיתי, והוא עובר דרך ביטוח לאומי ולא דרך רשות המסים.
לפי הנחיות רשות המסים לטופס 116א, ילד שמוכר כזכאי לגמלת ילד נכה בביטוח לאומי נחשב "ילד עם מוגבלות" לצורך סעיף 45, ולהורה מגיעות שתי נקודות זיכוי בתקופת הזכאות לגמלה. אין צורך בטופס רפואי נוסף במקרה הזה.
כלומר: הקרב האמיתי הוא על ההכרה בביטוח לאומי, לא מול פקיד השומה. אם היא מתקבלת, ההטבה במס נגררת אחריה כמעט אוטומטית. ריכזתי את הזכויות הרחבות יותר במאמר נפרד, וזה המקום להתחיל בו.
להורים אני אומרת עוד דבר: אל תמתינו להכרה כדי להתחיל. התהליך מול ביטוח לאומי לוקח חודשים, והילדה בינתיים חיה את חייה. על הסימנים שכדאי לשים לב אליהם ועל הטיפול המשפחתי שבו ההורים הם חלק מהצוות כתבתי בהרחבה.
יש גם מסלול של פטור ממס הכנסה לפי ועדה רפואית, אבל הוא שמור למי שנקבעו לה אחוזי נכות משוקללת גבוהים מאוד. בעמוד של ביטוח לאומי על הוועדה הרפואית למס הכנסה כתובים התנאים המדויקים, והם מתעדכנים. ברוב ההתמודדויות שאני פוגשת זה לא המסלול, וחבל לבנות עליו.
אז למה אני בכל זאת מתעקשת על חשבונית מפורטת
זו השאלה ההגיונית: אם אין החזר מס, למה לטרוח?
כי החשבונית לא עובדת רק מול רשות המסים. היא הכרטיס שלך לכל שאר המסלולים, וכל אחד מהם דורש אותה בנוסח שלו:
- ביטוח בריאות פרטי או פוליסה קולקטיבית דרך מקום העבודה. חלק מהפוליסות כוללות סעיף של ייעוצים או טיפולים אמבולטוריים. זה לא קיים בכל פוליסה, ולא נכנס אוטומטית. בלי חשבונית שמפרטת את מהות השירות ואת מספר המפגשים, הבקשה נדחית על הסף.
- בקשה לפי טופס 159. שם מבקשים במפורש חשבונית או קבלה שמאמתת את ההוצאה.
- ועדות חריגים. קרנות סיוע, ועדות של מקום העבודה, גופים שמסייעים למשפחות — כולם מבקשים תיעוד מסודר.
- מעבר בין מטפלות או בין מסגרות. כשעוברים למרפאה ייעודית או מתחילים מסלול אחר, התיעוד של מה שכבר נעשה חוסך חזרה על אותם שלבים.
- הוכחת רצף טיפולי. במקרים שבהם מבקשים הכרה בביטוח לאומי, שורת תאריכים לאורך שנה שווה יותר ממכתב אחד.
אני מוציאה חשבונית מפורטת לכל מפגש, וממליצה לשמור הכול בתיקייה אחת, דיגיטלית או פיזית. לא בגלל שאני מאמינה שתקבלי החזר. בגלל שבלי זה אין שום דיון.
איפה הכסף באמת חוזר — ורוב האנשים מוותרים עליו
אני רוצה להיות הוגנת: רוב ההקלה הכספית בתחום הזה לא מגיעה ממס. היא מגיעה משני מקומות אחרים, ושניהם זמינים לך עכשיו.
הראשון הוא הקופה. הפרעות אכילה מופיעות במפורש ברשימת האבחנות שמזכות בליווי תזונתי — גם במכבי וגם בכללית. נדרשת הפניה מרופא מטפל, וכשהאבחנה רשומה בהפניה ההשתתפות העצמית נמוכה בהרבה. זה שווה הרבה יותר מכל דיון על נקודות זיכוי.
השני הוא הפוליסה הפרטית. שיחה אחת עם סוכן הביטוח, או קריאה של נספח הכיסויים, נותנת תשובה תוך רבע שעה. אני פוגשת נשים שמשלמות על פוליסה שנים ולא יודעות מה יש בה.
ופה אני אומרת גם את הדבר הפחות נוח: הפרעת אכילה לא ממתינה בתור. בזמן שאת מבררת זכאויות, ממלאת טפסים ומחכה לתשובה, הדפוסים מתבססים. ברוב המקרים הנכון הוא לעשות את שניהם במקביל — להתחיל, וגם לרוץ מול הקופה. אני עובדת בדיוק כך עם לא מעט משפחות, והן לא מאבדות שום זכות בדרך. הקליניקה שלי ברמת גן, ולמי שגרה רחוק יש ליווי אונליין שעובד טוב מאוד בתחום הזה.
מה שאני ממליצה לשים בתיקייה
אם את בתחילת הדרך, זו הרשימה שתחסוך לך חודשים:
- ההפניה מהרופא, עם האבחנה כתובה בה
- חשבוניות מפורטות מכל מטפלת, לפי תאריך
- סיכומי מפגש או מכתבים מקצועיים, אם יש
- נספח הכיסויים של הפוליסה הפרטית או הקולקטיבית
- אישור הכנסות שנתי שלך ושל בן הזוג
החמישה האלה מכסים כמעט כל בקשה שתצטרכי להגיש. מי שמתחילה לאסוף אותם בדיעבד, אחרי שנה, כמעט תמיד מגלה שחסר משהו.
מי משלם, כשזו לא את
חלק גדול מהשיחות על כסף בתחום הזה הן בכלל לא שיחות של המטופלת. הורים שמממנים טיפול לבת שגרה כבר מחוץ לבית, בן זוג שמשלם ולא יודע אם מותר לו לשאול מה קורה בחדר, אישה שמגיעה לטיפול אחרי שנים ומסתירה את ההוצאה מהמשפחה.
לעניין המס זה משנה: את הבקשות מגישה מי שנשאה בהוצאה בפועל, והחשבונית צריכה להיות על שמה. ולעניין הטיפול זה משנה עוד יותר. כתבתי בנפרד על מה עוזר ומה דווקא מזיק מצד בן הזוג, ושאלת הכסף נכנסת לשם בדלת האחורית כמעט תמיד.
הטעות שאני רואה הכי הרבה
הטעות היא לדחות את תחילת הטיפול עד שהתמונה הכלכלית תתבהר. זה נשמע אחראי, ואני מבינה למה זה קורה. בפועל זו הדרך היקרה ביותר.
טיפול שמתחיל מוקדם לרוב קצר יותר. כתבתי בהרחבה על משך הטיפול, ומה שאני רואה בקליניקה חד משמעי: כשההתמודדות נמשכת שנים הדרך מורכבת יותר, גם רגשית וגם כספית. גם כשזה כבר נמשך שנים אפשר להשתפר, אבל המחיר של ההמתנה אמיתי.
ויש עוד שיקול שלא מופיע בשום טופס: מי שמתמודדת גם עם חרדה או עם מצב רוח ירוד מתמשך צריכה לרוב יותר מאיש מקצוע אחד, וזה משנה את התקציב. עדיף לדעת את זה בהתחלה.
שאלות נפוצות
אפשר לקבל החזר מס על טיפול אצל דיאטנית פרטית?
לא. אין בפקודת מס הכנסה זיכוי כללי על הוצאות רפואיות שוטפות, וטיפול פרטי אצל דיאטנית או מטפלת רגשית לא נכלל. ההטבות הקיימות מוגבלות למצבים מוגדרים מאוד, כמו החזקת קרוב במוסד או ילד שמוכר כזכאי לגמלת ילד נכה.
מה זה טופס 159 ולמי הוא רלוונטי?
זו בקשה לפקיד השומה למשוך כספים מקופת גמל בלי ניכוי מס, כשסך ההוצאות הרפואיות בשנת המס גבוה ממחצית ההכנסה השנתית של בני הזוג. לא כוללים בו הוצאות שכבר התקבל עליהן החזר מהקופה או מהביטוח.
אם מגיעה לילד שלי גמלת ילד נכה, מגיעה לי גם הטבת מס?
כן. לפי הנחיות רשות המסים, ילד שמוכר כזכאי לגמלת ילד נכה נחשב ילד עם מוגבלות לצורך סעיף 45, ולהורה מגיעות שתי נקודות זיכוי בתקופת הזכאות. מגישים על טופס 116א.
למה לבקש חשבונית מפורטת אם אין החזר מס?
כי היא נדרשת כמעט בכל מסלול אחר: בקשה מחברת ביטוח פרטית או קולקטיבית, בקשה לפי טופס 159, וועדות סיוע. חשבונית שמפרטת את מהות השירות ואת התאריכים שווה הרבה יותר מקבלה כללית.
מה שחשוב לי שתיקחי מכאן
המערכת לא בנויה כדי להחזיר לך כסף על טיפול, וזו האמת. מה שהיא כן מאפשרת זה כמה פתחים צרים, וכמעט תמיד הם נפתחים רק למי שביקשה ותיעדה.
אבל הדבר שאני אומרת לכל אישה שמוציאה תיקייה כחולה בסוף פגישה הוא אחר. הפרעות אכילה ניתנות לטיפול, גם כשהן נמשכות שנים, וגם אחרי שניסית פעם ולא הלך. השאלה הכלכלית אמיתית ואני לא מזלזלת בה — אבל היא לא צריכה להיות זו שמכריעה אם מתחילים.
אם את רוצה לדבר על זה בלי התחייבות, הפגישה הראשונה היא בעיקר היכרות. ואם את עדיין מתלבטת מול מי לשבת, ההבדל בין ההכשרות הוא המקום להתחיל בו.
על הכותבת
יערה סיטבון היא תזונאית-דיאטנית קלינית, מוסמכת על ידי משרד הבריאות, המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, בתזונת ספורט ובתזונת בני נוער. את כל התכנים באתר היא כותבת בעצמה, מתוך העבודה היומיומית בקליניקה.
- תעודת תזונאי-דיאטן, משרד הבריאות (חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008)
- B.Sc. במדעי התזונה · M.A.N. במדעי הספורט, המכללה האקדמית בוינגייט
- חברה ב-האגודה הישראלית להפרעות אכילה (IAED)
- קליניקה פרטית ברמת גן · טיפול פרונטלי ומקוון בכל הארץ
מקורות והנחיות מקצועיות
התכנים באתר מבוססים על הניסיון הקליני שלי ועל הנחיות הגופים המקצועיים המובילים בתחום:
