השבוע ישבה מולי אמא של נערה בת 14. הבת שלה ספורטאית – רקדנית מבטיחה בלהקה בעיר שבה הן מתגוררות. "המאמנת ייעצה לה שכדאי שתרד 2 קילו לקראת אירוע סוף השנה הקרב," האמא סיפרה לי, "ומאז היא לא אוכלת. אומרת שהיא בדיאטה. אני יודעת שמשהו לא בסדר."
האמא הזאת הרגישה נכון. הבת שלה הייתה בתחילת התפתחות של אנורקסיה נרבוזה, וההמלצה של המאמנת הייתה הזרז.
אני יערה סיטבון, ויש לי שלושה תארים אקדמיים שמתכתבים אחד עם השני בצורה ייחודית: תואר ראשון במדעי התזונה, תואר שני במדעי הספורט ותואר שני נוסף בתזונה והתנהגות. השילוב הזה לא במקרה – הוא נולד מתוך התודעה שהאתלטיות הצעירות שלנו נמצאות בצומת הכי מסוכן בתחום התזונה והגוף.
במאמר הזה אני רוצה לדבר בכנות – על הסכנה המסתתרת בעולם הספורט הצעיר, על איך לזהות סימנים מוקדמים של הפרעת אכילה אצל ספורטאיות, ועל איך לטפל בהן בצורה שתשמור על הבריאות הגופנית והנפשית של ספורטאיות הנמצאות בשלב קריטי של התבגרות שכן הוא חלון הזדמנויות של גדילה שלא יחזור ואף יכול להשפיע על היבטים בריאותים בעתיד.
למה ספורטאיות מתבגרות בסיכון מוגבר להפרעות אכילה?
המספרים מדהימים. מחקרים מראים שספורטאיות מתבגרות נמצאות בסיכון פי 2-3 גבוה יותר לפתח הפרעת אכילה ביחס לבני גילן שלא עוסקים בספורט תחרותי. בענפים מסוימים – בלט, ריקוד, התעמלות אומנותית, ריצה ארוכה, רכיבה – הסיכון יכול להגיע פי 4 ומעלה.
למה?
- דרישות גופניות ספציפיות לענף – שמרי על משקל קל לקפיצה, ענפי ספורט עם קטגוריות משקל מסויימות
- ביגוד חושפני – בלט, התעמלות, ריצה – הגוף נראה ונשפט
- הערות של מאמנים – לפעמים מתוך כוונות טובות, לעיתים פוגעות עמוקות
- אישיות פרפקציוניסטית – אותן תכונות שעוזרות להגיע להישגים, הופכות לסכנה
- שליטה בגוף – הספורטאיות הצעירות רגילות לשלוט בגוף, וקל לחצות לשליטה לא בריאה
- השוואות תמידיות – מול חברות לקבוצה, מול האתלטיות האחרות בענף
- תקופת התבגרות מאתגרת – שינויים גופניים שיכולים להיות מנוגדים לדרישות הענף
"השילוש האתלטי הנשי" – מה זה ולמה זה חשוב לדעת
בעולם המקצועי יש מושג חשוב: The Female Athlete Triad . זו שילוב של שלוש בעיות המופיעות יחד אצל ספורטאיות:
- חוסר זמינות אנרגיה – הגוף לא מקבל מספיק קלוריות יחסית למה שהוא שורף, גם אם הספורטאית לא רואה את עצמה בדיאטה- ההוצאה הקלורית גדולה על ההכנסה הקלורית
- הפרעות במחזור החודשי – אמנוריאה (היעדר וסת), אוליגומנוריאה (וסת לא סדירה)
- ירידה בצפיפות העצם – אוסטיאופניה ובמקרים חמורים אוסטיאופורוזיס בגיל צעיר
סימני אזהרה לזיהוי הפרעת אכילה בספורטאיות צעירות
הסימנים אצל ספורטאיות הם מאתגרים יותר לזיהוי, כי חלקם נראים כ"מסירות ספורטיבית". שימי לב במיוחד אם את רואה כמה מהסימנים יחד:
סימנים תזונתיים:
- אכילה מובנית מאוד, עם רשימות "מותר ואסור" מחמירות
- הימנעות מארוחות משותפות
- שימוש מוגזם במונחים כמו "מקרו", "קלוריות", "חלבון נקי"
- אכילה רק של מזון "בריא" – אורתורקסיה
- הימנעות מקבוצות מזון שלמות (פחמימות, שומנים)
סימנים גופניים:
- אמנוריאה (היעדר וסת מעל 3 חודשים)
- פציעות חוזרות, שברי לחץ
- החלמה איטית מאימונים
- ירידה בביצועים למרות אימון מוגבר
- תחושת קור מתמדת
- נשירת שיער
- עייפות כרונית
סימנים רגשיים:
- חרדה לפני ארוחות
- אובססיביות עם משקל ומדידות
- בידוד חברתי, הימנעות ממקומות שמגישים אוכל
- פעילות גופנית כפייתית מעבר לאימוני הקבוצה
- חוסר היכולת לקחת ימי מנוחה
- תנודות מצב רוח קיצוניות
מה מאמנים חייבים לדעת (ולפעמים לא יודעים)
הערה תמימה על משקל או נראות, גם אם מקושרת לשיפור בביצועים הספורטיבים בקרב נערות יכולה להיות הטריגר להתפרצות של הפרעת אכילה. שקילה שבועית מול כל הקבוצה יכולה להיות חוויה משפילה שמשאירה צלקת. ביקורת על "מראה" של ספורטאית יכולה לפגוע יותר ממאמן יודע.
הורה לספורטאית צעירה במסגרת תחרותית – חייב לשים לב:
- לוודא שהמאמן מודע לסכנת הפרעות אכילה ומוכשר בנושא
- לדאוג שהקבוצה עובדת עם תזונאי/ת מקצועי/ת (לא עם מאמן שעושה גם תזונה)
- להקפיד שאין שקילות פומביות או דירוגים על מראה
- לעקוב אחרי סימני אזהרה גם בלי הסכמתה של הספורטאית
איך לתמוך בספורטאית צעירה – שלבים מעשיים להורים
אם את/ה אמא או אבא של ספורטאית צעירה, הנה מה שאת/ה יכול/ה לעשות:
- בדיקה רפואית סדירה – לפחות פעם בשנה אצל רופא/ת ספורט או משפחה אשר מעודכן באינטנסיביות הפעילות הגופנית ואורח החיים הפעיל, ביצוע בדיקות דם, מחזור, מעקב אחר עקומות גידלה- משקל וגובה לוודא שאין שבירה על עקומות אלו. צפיפות עצם ככל שזה רלוונטי.
- עבודה עם תזונאית מקצועית – אשת מקצוע המבינה בספורט ובגילאים הרלוונטים מבחינת שלב הגדילה.
- תקשורת פתוחה ולא שיפוטית – להמנע מהערות על מראה או משקל לכל הכיוונים. תהיו שם לשיחות עמוקות יותר.
- גבולות בקשר למאמן – אם הצוות המקצועי ממליץ על הנחיות שאינן בתחום המקצועיות שלהם- שימו לב ותיהיו מעודכנים.
- חיים מחוץ לספורט – חברים שלא קשורים לקבוצה, תחביבים אחרים, זמן ללא דרישות תחרותיות.
- חינוך לזיהוי סימנים – תדברי איתה על הפרעות אכילה ועל הסכנות. ידע הוא הגנה.
אם את ספורטאית צעירה שקוראת את זה – מילה אישית אלייך
אני יודעת שזה לא קל. אני יודעת שיש לחצים מסביב – מהמאמנים, מהקבוצה, מההורים, מעצמך. אני יודעת שכשהביצועים שלך עולים אחרי שירדת במשקל, נדמה שהכל תקין.
אבל אני חייבת להגיד לך: הגוף שלך עכשיו עובר תקופה קריטית של בנייה. השלד שלך מתחזק עד גיל 25 ומגיע לשיא שלו,ככול שיגיע לשיא גבוה יותר כך תשמרי מפני מחלות עצם בעתיד. המסה השרירית בונה את הבסיס לכל החיים. המוח עובר התפתחות אדירה, האיברים הפנימים ממשיכים להתפתח עד שנות העשרים.
מה שאת עושה לגוף שלך עכשיו, ילווה אותך עשרות שנים קדימה. הפציעה הקטנה היום – יכולה להיות פציעה כרונית בגיל 30. החוסר במחזור – יכול להפוך לאי-פוריות. השברים הקטנים – לאוסטיאופורוזיס.
אבל זה לא חייב להיות ככה. אפשר לקבל את כל ההישגים בלי לפגוע בגוף. זה אפשרי. אני רואה את זה בקליניקה שלי כל יום.
אם משהו ממה שכתבתי כאן מהדהד אצלך – בבקשה דברי עם מישהי. אמא, אחות גדולה, מורה, או דיאטנית מקצועית. את לא לבד.
איך אוכל לעזור לך
אני מציעה ייעוץ ייחודי לספורטאיות צעירות והוריהן, המשלב את שני התחומים שאני התמחיתי בהם – דיאטנית קלינית להפרעות אכילה וספורט.
אני עובדת עם:
- ספורטאיות בגיל ההתבגרות שזוהה אצלן סיכון או הפרעה
- הורים שמחפשים ליווי מקצועי לבת שלהם
- מאמנים שרוצים להגן על הספורטאיות שלהם
- קבוצות וצוותים מקצועים המחפשים הכשרה והסברה
הגישה שלי משלבת רגישות תזונתית עם הבנת הצרכים הספורטיביים. המטרה שלי תמיד היא ספורטאית בריאה, מאושרת, ועם קריירה ארוכה לפניה.
צרי איתי קשר בטלפון או בוואטסאפ: 050-5855318
בלי לחץ, בלי שיפוטיות. רק עזרה אמיתית.
