כשאנשים חושבים על אנורקסיה, הם מדמיינים גוף רזה מאוד. אבל אחת האמיתות המסוכנות ביותר בתחום הפרעות האכילה היא זו: אפשר לסבול מאנורקסיה גם במשקל תקין, ואפילו בעודף משקל. אני יערה סיטבון, דיאטנית קלינית מומחית בהפרעות אכילה, ובמאמר הזה אני רוצה לדבר על אנורקסיה א-טיפית – ההפרעה ש"לא רואים".
מהי אנורקסיה במשקל תקין (א-טיפית)?
אנורקסיה א-טיפית היא הפרעה שבה קיימים כל המאפיינים הנפשיים של אנורקסיה – הגבלת מזון קיצונית, פחד עז מעלייה במשקל, עיוות בדימוי הגוף – אך המשקל נמצא בטווח התקין או מעליו. לרוב מדובר באנשים שירדו במשקל משמעותי, אך "התחילו" ממקום גבוה.
למה זה כל כך מסוכן?
דווקא בגלל שהמשקל "נראה בסדר", ההפרעה הזאת חמקמקה ומסוכנת במיוחד:
- הסביבה לא מזהה – ולעיתים אף מחמיאה על הירידה במשקל
- הסבל הנפשי זהה לאנורקסיה קלאסית – ולעיתים גדול יותר
- הסיבוכים הגופניים אמיתיים – הפרעות במחזור, לב, צפיפות עצם – גם במשקל תקין
- האבחון מתעכב – כי "לא נראה חולה"
אני זוכרת מטופלת, נקרא לה שירה, שירדה במשקל בצורה משמעותית והגיעה לטווח שנחשב "תקין". כולם החמיאו לה. אף אחד לא ראה שהיא מפחדת מכל ביס, שהמחזור נעלם, ושכל ארוחה הפכה לחישוב אינסופי בראש. שירה סבלה מאנורקסיה מלאה – רק שאף אחד לא האמין לה, כי היא לא "נראתה" חולה.
סימנים לזיהוי
- ירידה מהירה ומשמעותית במשקל, גם אם המשקל הנוכחי תקין
- עיסוק אובססיבי באוכל, קלוריות ומשקל
- פחד עז מעלייה במשקל
- הפרעות במחזור החודשי
- הימנעות חברתית סביב אוכל
- תשישות, קור, נשירת שיער
הטיפול
הטיפול דומה לזה של אנורקסיה קלאסית: שיקום תזונתי, עבודה רגשית על הקשר עם אוכל וגוף, וטיפול בעיוות דימוי הגוף. המסר החשוב: המשקל על המאזניים לא קובע אם מגיע לך טיפול. הסבל שלך כן. להעמקה, קראי על אנורקסיה נרבוזה ועל טיפול בהפרעות אכילה.
הקשר בין רגש לאכילה בהפרעה
אחד הדברים החשובים להבין באנורקסיה – גם זו שבמשקל תקין – הוא שההפרעה כמעט אף פעם אינה "על האוכל". האוכל, ההגבלה והמשקל הם השפה שבה הרגש מדבר. מאחורי כל ביס שנמנע מסתתרים לרוב רגשות עמוקים הרבה יותר: חרדה, צורך בשליטה, פחד, או כאב שאין לו מילים.
כשהחיים מרגישים כאוטיים או מציפים, השליטה באוכל נותנת תחושת סדר מדומה. "לפחות על זה אני שולטת", אומרות לי מטופלות רבות. ההגבלה הופכת למקום שבו הרגש הבלתי נסבל מקבל, לרגע, מסגרת. אבל זו הקלה מדומה: הרגש לא נעלם – הוא רק נדחק, וההפרעה מתחזקת. הקשר הזה בין רגש לאכילה נמצא בלב אכילה רגשית, וגם באנורקסיה הוא מנגנון מרכזי – רק בכיוון ההפוך, של הימנעות במקום התמכרות.
לכן חלק מרכזי מהטיפול אינו עוסק כלל בצלחת. הוא עוסק בשאלה: מה הרגש מנסה לומר? כשמטופלת לומדת לזהות את הרגש, לתת לו שם ולהכיל אותו בלי לברוח אל ההגבלה – הצורך בשליטה דרך האוכל מתחיל להתרופף.
אני זוכרת מטופלת שגילתה שכל התקף של הגבלה חמורה הופיע דווקא בערבים, כשהבדידות הציפה. לא האוכל היה הבעיה – הבדידות הייתה. כשעבדנו על הרגש עצמו, האחיזה של ההפרעה נחלשה. כשמטפלים ברגש, האוכל מפסיק להיות זירת הקרב.
למה האבחנה מתפספסת דווקא כאן
אנורקסיה במשקל תקין מתפספסת לא בגלל חוסר ידע, אלא בגלל הנחה שגויה שכולנו גדלנו עליה: שהפרעת אכילה נראית בעין. כשהמראה החיצוני לא מאשר את הסבל, כל המערכת — המשפחה, החברים, לפעמים גם אנשי מקצוע — נוטה לחפש הסבר אחר.
אני פוגשת את התוצאה של זה כל שבוע. נשים שסיפרו על עצמן במשך שנים ונענו ב"את נראית מצוין", ולמדו מזה שהתחושה שלהן לא לגיטימית. הנזק כאן כפול: לא רק שההפרעה ממשיכה, אלא שנוספת לה שכבה של ספק עצמי — "אולי אני באמת מגזימה".
מה שקובע אבחנה הוא לא המספר על המאזניים אלא הדפוס: עד כמה האוכל מכתיב את היום, כמה מקום תופס הפחד, ומה קורה כשמנסים לשנות. אלה שאלות שאפשר לענות עליהן בלי לשקול כלום.
מה עונים כשאומרים לך "אבל את נראית בסדר"
זו כנראה השאלה שהכי חוזרת אצלי בקליניקה, ואין עליה תשובה אחת. אבל יש כמה דברים שעזרו למטופלות שלי:
- לא להיכנס לוויכוח על המראה. הוויכוח הזה לא יוכרע, והוא מסיט מהעיקר.
- להעביר את השיחה למה שקורה בפנים — "אני מבינה שזה לא נראה מבחוץ, אבל האוכל תופס לי כרגע את רוב היום".
- לבחור למי מספרים. לא כל אדם בסביבה צריך להיות שותף, ולא כל תגובה שווה את האנרגיה.
- להישען על מי שמאמין לך — מספיק אדם אחד, ולא חייב להיות מהמשפחה.
ואם את זו שקיבלה וידוי כזה ולא ידעת מה לומר: המשפט הכי מועיל הוא הפשוט ביותר — "אני מאמין לך". כתבתי על זה בהרחבה במאמר על איך לעזור למישהו עם הפרעת אכילה.
אנורקסיה א-טיפית אצל מתבגרים
אצל בני נוער התמונה הזו נפוצה במיוחד, ומסוכנת במיוחד, כי גוף שעדיין גדל זקוק לאנרגיה גם עבור הגדילה עצמה. מתבגר שהפחית משמעותית את מה שהוא אוכל יכול להישאר בטווח שנראה "תקין" ובכל זאת להיות בחסר אמיתי.
הסימנים שאני מבקשת מהורים לשים לב אליהם אינם על המאזניים: היעלמות של מאכלים שהיו אהובים, כללים חדשים שמופיעים משום מקום, ארוחות שנאכלות לבד, ריכוז שיורד, מצב רוח שמתקצר. הרחבתי על כך במאמר על זיהוי הפרעת אכילה אצל ילד.
הבשורה הטובה היא שדווקא בגיל הזה, כשמזהים מוקדם ומטפלים בליווי המשפחה, ההיענות לטיפול גבוהה. גישות כמו טיפול משפחתי FBT וCBT-E נבנו בדיוק בשביל זה, וכמה זמן זה לוקח — עניתי על כך במאמר נפרד.
איך אני יכולה לעזור לך
לאורך שנים של עבודה קלינית כדיאטנית מומחית בהפרעות אכילה, ליוויתי מטופלות רבות שהתמודדו בדיוק עם אנורקסיה שאף אחד לא ראה – כי המשקל שלהן היה "תקין", והסביבה אפילו החמיאה להן. אני יודעת עד כמה זה בודד ומבלבל לסבול כשאף אחד לא מאמין לך – ואני רוצה לומר לך כבר עכשיו: אני מאמינה לך. הסבל שלך אמיתי, וההפרעה שלך ניתנת לטיפול.
הגישה שלי משלבת ידע קליני-מדעי עם הבנה רגשית עמוקה: אנחנו לא סופרות קילוגרמים – אנחנו עובדות על השורש, על הקשר בין הרגש לאוכל, בלי שיפוט ובקצב שמתאים לך, בקליניקה ברמת גן או בליווי אונליין מכל מקום בארץ.
אם את מזהה את עצמך במה שקראת כאן, אל תחכי שהמאזניים "יאשרו" לך לבקש עזרה. את לא צריכה להתמודד עם זה לבד – אני כאן כדי ללוות אותך.
צרי איתי קשר בטלפון או בוואטסאפ: 050-5855318
שאלות נפוצות
האם אפשר לסבול מאנורקסיה במשקל תקין?
כן. אנורקסיה א-טיפית כוללת את כל המאפיינים הנפשיים של אנורקסיה — הגבלה קיצונית, פחד מעלייה במשקל, עיוות בדימוי הגוף — אך המשקל בטווח התקין או מעליו. הסבל זהה, וההפרעה מסוכנת במיוחד כי 'לא רואים' אותה.
למה אנורקסיה במשקל תקין מסוכנת?
דווקא בגלל שהמשקל 'נראה בסדר', הסביבה לא מזהה ואף מחמיאה על הירידה. האבחון מתעכב, בעוד הסיבוכים הגופניים (מחזור, לב, צפיפות עצם) והסבל הנפשי אמיתיים לחלוטין.
האם מגיע לי טיפול אם המשקל שלי תקין?
בהחלט. המשקל על המאזניים לא קובע אם מגיע לך טיפול — הסבל שלך כן. אם את מזהה הגבלה, פחד מאוכל ועיסוק אובססיבי במשקל, מגיע לך ליווי מקצועי.
על הכותבת
יערה סיטבון היא תזונאית-דיאטנית קלינית, מוסמכת על ידי משרד הבריאות, המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, בתזונת ספורט ובתזונת בני נוער. את כל התכנים באתר היא כותבת בעצמה, מתוך העבודה היומיומית בקליניקה.
- תעודת תזונאי-דיאטן, משרד הבריאות (חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008)
- B.Sc. במדעי התזונה · M.A.N. במדעי הספורט, המכללה האקדמית בוינגייט
- חברה ב-האגודה הישראלית להפרעות אכילה (IAED)
- קליניקה פרטית ברמת גן · טיפול פרונטלי ומקוון בכל הארץ
מקורות והנחיות מקצועיות
התכנים באתר מבוססים על הניסיון הקליני שלי ועל הנחיות הגופים המקצועיים המובילים בתחום:
