מתבטאת בדרך כלל בבולמוסי אכילה אשר נחווים כחסרי שליטה, אליהם נלוות התנהגויות מפצות, כמו צום, הקאות, שימוש במשלשלים או עיסוק בספורטאיות מתבגרות, במטרה למנוע עלייה במשקל. בניגוד לאנורקסיה, אנשים הסובלים מבולימיה נותרים במשקל גוף תקין, ולפיכך האבחנה של בולימיה עשויה להיות חמקמקה יותר. בולמיה מאובחנת לפי הקריטריונים הבאים:
- התקפי אכילה חוזרים ונשנים, המאופיינים:
א. אכילה, בזמן קצר, כמות מזון גדולה בהרבה ממה שרוב האנשים היו אוכלים בנסיבות דומות.
ב. תחושה של חוסר שליטה על האכילה בזמן ההתקף. - התנהגות "מפצה", מטהרת", לאחר התקף האכילה, שמטרתה למנוע עלייה במשקל. לדוגמה: הקאה יזומה, שימוש במשלשלים ומשתנים, צומות או פעילות גופנית מוגזמת.
- הערכה עצמית שמושפעת באופן לא מותאם מהמשקל וצורת הגוף.
לקריאה נוספת: טיפול בהפרעות אכילה.
לקריאה נוספת: אכילה רגשית.
