מה זה בולמיה – ההסבר הפשוט למי ששומעת את המילה בפעם הראשונה

לפני כמה חודשים התקשרה אליי אישה והתחילה בלחישה, כאילו מישהו יושב לידה. "שמעתי בפודקאסט את המילה בולמיה. אני לא בטוחה שזה קשור אליי. אני לא עושה את מה שהם תיארו שם. אני רק…" והיא השתתקה.

את השתיקה הזאת אני מכירה היטב. כמעט כל מי ששואלת "מה זה בולמיה" שואלת בעצם דבר אחר: האם מה שקורה לי יש לו שם, והאם יש לו מוצא. אני יערה סיטבון, דיאטנית קלינית שמטפלת בהפרעות אכילה, וכאן אני כותבת את ההסבר הקצר והפשוט שהייתי רוצה שמישהו ייתן לה באותו רגע.

אם את מחפשת את המדריך המלא, הוא כבר קיים: בולימיה נרבוזה, התסמינים והמעגל שמזין אותה. כאן אני נשארת ברמה של "מה זה ומה עושים השבוע".

בולמיה או בולימיה, אותה הפרעה

שתי הכתיבות נכונות ותמצאי את שתיהן באינטרנט. בולמיה, בולימיה ובולימיה נרבוזה הם שמות לאותה הפרעת אכילה, והמונח הקליני המלא הוא בולימיה נרבוזה. אם חיפשת בכתיב אחד ולא מצאת תשובה שמתאימה לך, זה לא אומר שאין תשובה.

מה זה בולמיה, במילים פשוטות

בולמיה היא הפרעת אכילה שבה יש התקפים חוזרים של אכילה שמרגישה מחוץ לשליטה, ואחריהם ניסיון לבטל את מה שקרה. "מחוץ לשליטה" לא אומר שאכלת הרבה, זה אומר שברגע ההוא לא הרגשת שאת יכולה לעצור, וגם לא להחליט. המילה "לבטל" חשובה. זה לא רק אכילה, וזה לא רק חרטה. זו תחושה שחייבים לתקן מיד, בדרך שמזיקה לגוף, ושאת לא מצליחה לעצור גם כשאת רוצה מאוד.

כדי להבין בולמיה צריך לראות שלושה חלקים ביחד:

  • התקף שבו האוכל מרגיש מחוץ לשליטה
  • ניסיון לפצות אחריו
  • עיסוק מתמשך בגוף ובאוכל, שמכתיב איך את מרגישה לגבי עצמך

אני לא כותבת כאן כמה פעמים, כמה זמן ובאיזה אופן. זה לא כי זה לא חשוב. מספרים כאלה הופכים בקלות לתחרות, או גורמים לאנשים להגיד "אני לא מספיק חולה", ואבחנה נעשית אצל איש מקצוע ולא ברשימה באינטרנט. איך זה נעשה בפועל כתבתי במדריך על אבחון הפרעת אכילה.

איך נראה המעגל

הדרך הכי פשוטה להבין בולמיה היא כמעגל. בלי המעגל זה נראה בלתי הגיוני, כאילו מישהי "בוחרת" להיכנס שוב ושוב לאותו מצב:

  • מקפידים ומגבילים, ומנסים להיות "טובה"
  • הרעב, המתח והלחץ הרגשי עולים
  • מגיע התקף, שמרגיש כמו משהו שנשבר
  • מיד אחריו באות בושה ופחד
  • מנסים לתקן, ומתחילים שוב להקפיד

אחת הנשים שליוויתי תיארה את זה כך: "אני מרגישה שאני נלחמת בעצמי ומפסידה בכל סיבוב, ובכל פעם מחליטה שהפעם אני חזקה יותר". התיאור הזה מדויק. כשהמלחמה היא הבעיה, עוד כוח רצון הוא עוד תחמושת, ולכן הטיפול לא מתחיל בלהילחם חזק יותר אלא בלהפסיק להילחם.

כל חלק מזין את הבא. לכן העצה "פשוט תתאפקי" לא עובדת, אלא מחמירה. ההקפדה היא חלק מהסיבה שההתקף מגיע, ואיך עוצרים את זה ברגע עצמו תוכלי לקרוא במדריך על עצירת בולמוס. ומי שנבהלת ממזונות מסוימים אחרי כל סיבוב תמצא במזונות מפחידים דרך חזרה.

מה בולמיה לא

היא לא חולשת אופי. אנשים עם בולמיה הם לרוב אנשים עם יכולת התמדה גבוהה, והמאמץ הזה מופנה פנימה, נגד עצמם.

היא לא נראית מבחוץ. אי אפשר לדעת על מישהי שיש לה בולמיה לפי איך שהיא נראית, ויש נשים וגברים שחיים כך שנים בלי שאף אחד ידע. זה נכון גם לגברים עם הפרעת אכילה, וגם לנשים בכל גיל.

והיא לא עניין של אוכל בלבד. מתחת לאוכל יושבים בדרך כלל דימוי גוף וביקורת עצמית, לחץ להיות מושלמת ורגשות שאין להם מקום אחר.

איך זה מרגיש מבפנים

בחוץ אנשים רואים בדרך כלל מישהי מסודרת, שאפתנית, אחראית. מבפנים יש קול שמנהל חשבון כל הזמן. מה אכלתי, כמה "הרסתי", איך אפשר לתקן עד הערב. הרבה מהנשים שאני פוגשת מספרות שהן מתכננות את היום סביב האוכל, ושהן נמנעות מארוחות בחברה כי מישהו עלול לשים לב.

יש גם עייפות שלא מוסברת, מצב רוח שמשתנה סביב ארוחות, ותחושה שהחיים מתנהלים בשתי שכבות: זו שרואים וזו שמסתירים. ההסתרה היא לא פרט צדדי. היא אחד מהדברים שהכי מחזיקים את ההפרעה, כי כל עוד אף אחד לא יודע, אין מי שיגיד לך שאת לא לבד.

אני אומרת את זה כדי שתדעי שמי שמתארת את זה בפניי לא מוזרה. זה תיאור שחוזר אצל רבות, גם כשהן בטוחות שהן היחידות.

למה זה קורה

אין סיבה אחת. בדרך כלל יש שילוב של רגישות רגשית, לחץ להצליח, תקופת דיאטה או ביקורת על הגוף, ושינוי גדול בחיים: גיל ההתבגרות, צבא, פרידה, לידה. אחרי תקופה ההפרעה מחזיקה את עצמה, והמעגל מקבל חיים משלו. הגוף שלא קיבל מספיק במשך שעות או ימים דוחף לאכול, והראש שנלחם נגד האוכל מגיב בפחד. כך נוצר מצב שבו הניסיון לשלוט יותר הוא בדיוק מה שמחליש את השליטה. מי שמבינה את זה מפסיקה לראות בהתקף כישלון אישי, ומתחילה לראות בו תוצאה צפויה של מעגל, ומעגל אפשר לשבור.

לפעמים היא באה יחד עם חרדה, ולפעמים אחרי תקופה שבה דיאטה אחת הובילה לאחרת.

במה זה שונה מאכילה כפייתית ומאנורקסיה

שלושה דפוסים שמבלבלים בין עצמם:

על ההבדל הזה כתבתי בהסבר על ההבדל בין אנורקסיה לבולימיה. אבל יש גם משהו שחשוב לדעת: אנשים עוברים בין הדפוסים עם השנים, וזה נפוץ. זה לא אומר שאת "מתבלבלת" או שמישהו טעה. אבחנה היא כלי לבחור טיפול, לא פסק דין עלייך.

האם בולמיה ניתנת לטיפול

כן. בולמיה ניתנת לטיפול, ואפשר להחלים ממנה. אני אומרת את זה בבירור כי הבושה גורמת לאנשים להאמין שזה "נשאר לתמיד". זה לא נשאר.

הטיפול משלב בדרך כלל כמה דברים. עבודה על דפוסי האכילה ועל המחשבות סביבם, בגישה קוגניטיבית־התנהגותית שנקראת CBT-E. ליווי תזונתי שמחזיר סדר ויציבות לארוחות, כמו בשיקום תזונתי. ובמקרים רבים צוות, ועל החלוקה ביניהם כתבתי במדריך על הצוות הטיפולי.

בפגישות הראשונות לא מתחילים בלשנות הכול. קודם מבינים את המעגל שלך, בתוך החיים שלך, ובונים ביחד מסגרת פשוטה של ארוחות קבועות שמורידה את הרעב שדוחף להתקף. אחר כך עובדים על מה שמפעיל אותו: מצבים, רגשות, מחשבות על הגוף. את לא צריכה להגיע "מוכנה" או מחושבת. מי שמגיעה מפוחדת ובלי שום סדר, מתאימה בדיוק לטיפול הזה.

כמה זמן זה לוקח ומה משתנה בדרך תמצאי בהחלמה מבולימיה, שלבי הדרך ובכמה זמן לוקח טיפול. ואם הייתה נסיגה אחרי תקופה טובה, נסיגה בהחלמה היא חלק מהסיפור ולא סימן לכישלון.

מה עושים השבוע

אין צורך לחכות לאבחנה כדי לבקש עזרה. אפשר להתחיל בשלושה צעדים קטנים:

  • לספר למישהו אחד. לא חייבים לספר הכול. אם מישהו קרוב אלייך כבר חושד, הוא יכול לקרוא איך לעזור.
  • לקבוע שיחת היכרות אחת עם איש מקצוע, ולשאול מה שמעניין אותך. כתבתי מה כדאי לשאול בשיחת היכרות.
  • להבין איך מתחילים בפועל, מהטלפון הראשון ועד התוכנית: חמישה שלבים להתחלת טיפול.

ובינתיים, אחרי יום קשה, מומלץ לא להעניש את עצמך. עונש, הקפדה קיצונית למחרת וחשבון נפש הם דלק למעגל, לא תרופה נגדו. אם יש יום כזה, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא לחזור לארוחה הבאה כרגיל, ולהגיד לעצמך שזה קרה ושזה לא מגדיר אותך.

ועוד משהו מעשי. הפרעת אכילה לא ממתינה בתור. התור בקופה יכול להיות ארוך, ואפשר להתחיל באופן פרטי במקביל בלי לאבד אף זכות בקופה, והמשפחות שאני פוגשת עושות בדיוק את זה. על ההבדלים כתבתי בטיפול פרטי מול קופת חולים ובמדריך על הקופות. אני מקבלת בקליניקה ברמת גן ועובדת גם אונליין עם כל הארץ, ויש הסבר על טיפול אונליין.

ואם את מממנת בעצמך, תבקשי חשבונית מפורטת ותבדקי אם יש לך ביטוח פרטי או ביטוח קולקטיבי דרך העבודה. לפעמים יש שם סעיף שכמעט אף אחת לא מנצלת.

שאלות נפוצות

האם אפשר לחיות עם בולמיה שנים בלי שאף אחד יידע?

כן, וזה אחד הדברים שמסוכנים בה. אי אפשר לזהות בולמיה מבחוץ, והבושה גורמת להסתרה. לכן אם את "נראית בסדר" אבל מרגישה שהמעגל הזה שולט בך, מותר לבקש עזרה גם בלי שאף אחד שם לב.

האם בולמיה היא אותו דבר כמו אכילה כפייתית?

לא בדיוק. בשתיהן יש התקפי אכילה שמרגישים מחוץ לשליטה. בבולמיה יש אחריהם גם ניסיון לפצות, ובהפרעת אכילה התקפית אין. אנשים גם עוברים בין שני הדפוסים עם הזמן, ולכן האבחנה נעשית אצל איש מקצוע.

האם צריך אבחנה כדי להתחיל טיפול?

לא. אפשר להתחיל לדבר עם דיאטנית קלינית או עם מטפלת גם כשאת לא בטוחה מה יש לך. האבחנה נבנית תוך כדי ההיכרות, ושיחת היכרות ראשונה לא מחייבת כלום.

האם בולמיה עוברת מעצמה?

לרוב לא, כי המעגל מחזק את עצמו. אבל היא ניתנת לטיפול, ואפשר להשתפר גם אחרי שנים. ככל שמתחילים מוקדם יותר זה נוטה להיות קל יותר, אבל אף פעם לא מאוחר מדי.

ואם זה הרגע שלך

אם את קוראת את זה בשעה שקשה לך במיוחד, ער"ן עונה ב־1201 בכל שעה ובכל יום. ואם זה פשוט הרגע שבו הבנת שלמה שקורה לך יש שם, זה כבר צעד. אפשר להתחיל לאט, ואפשר לדבר איתי בלי להתחייב לכלום, בקליניקה ברמת גן או אונליין.

אישה צעירה יושבת ליד שולחן מטבח באור אחר הצהריים עם כוס תה, מביטה בחלון וחושבת

עוד מידע שיכול לעניין אותך